bdsm מה זה בכלל?

עולם הבדס״מ נמצא בתהליך מעניין בשנים האחרונות, ממה שנחשב לטאבו, לפאראפיליה (הפרעה נפשית עם גוון מיני), ממשהו שיש להתבייש בו ונעשה בצללים ובמרתפים, לאט לאט הוא מחלחל יותר ויותר למיינסטרים, ואנחנו נתקלים בו בסרטים, סדרות, בפרטי לבוש ובליינים של מסיבות מצליחות.

ולמה לא? אם מוציאים ממנו את הסטיגמות והבושה, מגלים שהוא דארק, סקסי ומהנה.
אבל לפני שמתחילים לשחק, בואו נבין קצת יותר מה זה אומר.

בבלוג הזה נדבר על בדס״מ, על אסור, על מותר, על קינק, על פטיש, על גבולות ועל הסרת הבושה.

ברוכים הבאים לעולם הבדס״מ, עולם מלא תשוקות, מאוויים, משחקים אסורים וחקירה מתמדת המגלה עומקים חדשים ותענוגות מרגשות במיניות שלכם. לפני שאתם צוללים פנימה, כמה מילים על מה זה בכלל בדס״מ ואיך משחקים איתו/בו.

בדס״מ מתאר כמה גוונים ואספקטים במיניות שאפשר לחלק לארבע קבוצות עיקריות: 

  • Bondage – B – /קשירה כבילה

כאן נכנס כל העסק הזה של אזיקים, חבלים, קשירות והגבלת תנועה או חוש (כמו כיסוי עיניים)

  • Discipline – D – משמעת

החטא ועונשו: קביעת חוקים של עשה ואל תעשה מראש, (שתמיד נחמד לתבל אותם במשחק תפקידים) והחלת משמעת למי שעובר על החוקים. כלומר- ענישה. הצד השולט הוא זה שקובע את החוקים והכללים ועל הצד הנשלט לעמוד בהם. אם לא יעמוד בהם – הוא צפוי להענש.

Domination & Submission – D&S – שליטה וכניעה

״את.ה לא מחליט.ה עלי!״ אז זהו, שכן. 

כאן מדובר בהעברה מוחלטת של שליטה מאדם אחד לאחר – בהסכמה מודעת, מתוך רצון ותוך כדי קביעת כללים וגבולות. השליטה יכולה להיות נפשית – השולט אומר לנשלט מה לעשות, או פיזית – איבוד השליטה הגופנית שלך עקב כבילה/קשירה, היא יכולה להיות מילולית ולכלול השפלות. דרך אגב, השליטה לא חייבת להיות מינית או עם מגע מיני.

  • Sadism & Masochism – S&M 

סאדיזם זו הנאה מגרימת כאב לאחר (אם פיזי או נפשי). מזוכיזם זה הנאה מכאב (פיזי או נפשי). העיקרון הכי חשוב בבדס״מ בכלל, וכשמשחקים בכאב בפרט, הוא שיש צורך בהסכמה מלאה של כל המשתתפים תוך שמירה על הגבולות שלהם ועל בריאותם הנפשית והפיזית.

לפני שנכנסים למסע הזה, כי מדובר כאן במסע, ולא רק התנסות מינית, יש קודם כל לבדוק עם עצמך אם אתה מוכן להיכנס לעולם ההתמסרות והשליטה, האם את.ה מוכן לשחרר שליטה ולתת אותה לידיים של מישהו אחר? האם אתה מוכן לקחת שליטה של אדם אחר לידך?…. ואם כן – גם צריך לבדוק ולשאול את עצמך עם מי. כי המסע הזה לא תמיד מתאים לכולם ועם כל אחד. בנוסף, תמיד לזכור שאין כל צורך לעסוק בכל הפרקטיקות של הבדס״מ באשר הם. 

הדבר השני הוא לאפשר גמישות מחשבתית בנושא. גבר לא חייב בהכרח להיות השולט, והאישה הנשלטת. זה לא אומר כלום ושום דבר על ה״גבריות״ או על ה״נשיות״ של מי מכם, אולי אפילו להיפך. דווקא בבדס״מ יש מקום למשחקיות ולהשלת התפקידים המגדריים המסורתיים.
הדבר השלישי הוא תקשורת תקשורת תקשורת. כל הזמן. על כל דבר. ככל שתתקשרו יותר, תדעו את הגבולות שלכם יותר, וכך תוכלו להנות מסשן בטוח ומהנה. 

נשמע טוב עד עכשיו?… יופי.
אז איך משחקים?.
התפקידים המרכזיים במשחקי השליטה הם 

שולט.ת 

Dom-dominante 

נשלט.ת

sub-submissive

וסוויץ׳ – שמחליף.ה בין התפקידים, או כפי שנאמר:

Why not both?

יש גם את הבראט שזה נשלט.ת שלא עושה מה שאומרים לה, בעיקר כי היא.וא רוצה עונש

ו-ונילי – מלשון ונילה, לבן. אדם צח וזך שלא מתעסק בבדס״מ

שלושת הכללים העיקריים של המשחק הם:

בטוח. שפוי. בהסכמה. 

מה זה אומר? מה זה בטוח? או שפוי?… הרי כל פעולה אנושית (נגיד, לנהוג) טומנת בחובה סיכון. שזה נכון, אך יחד עם זאת צריך להבין ולדבר מראש על הסיכונים שיכולים לבוא, ולהסכים לשחק למרות (או בגלל) אותם סיכונים, ובהסכמה הדדית של שני הצדדים, כמובן.

זה אומר שמתחילים את הסשן (פרק הזמן שהוגדר בין המשתתפים לפעילות הבדס״מ) בתוך הגבולות שלנו, שקבענו מראש, בשיחה מודעת ומוסכמת בין הצדדים.

איך שומרים על הגבולות שלנו, אם אנחנו לא יודעים מה הם? ולמה בכלל צריך גבולות? זו שאלה טובה,

והרי בדס״מ קיים גם בשביל לחקור… לגלות דברים שאולי לא ידענו על עצמנו ועל האחר שאיתנו…

רק שבכדי לחקור, אנחנו צריכים סביבה בטוחה, כזו שנדע שלא יקרה בה משהו רע, משהו לא נעים. אנחנו יכולים להסתכל על הגבול שלנו כשרטוט של אגם שבו אנחנו שוחים, הוא יכול להיות אגם שכולו מים רדודים, שכיף להשתכשך בו ולהשפריץ מים, או אגם רחב ועמוק יותר, אבל עדיין כזה שאנחנו יכולים לגעת באדמה עם קצות האצבעות של הרגליים, או אחד עמוק מאוד, שבו אנחנו צוללים.

אתם מחליטים מה הגבולות שלכם, אתם גם יכולים להגמיש אותם, אתם יכולים ליצור גבולות חדשים כל פעם עם מישהו או משהו אחר. מה שחשוב הוא שלפני כל סשן – לציין מה הגבולות שלכם באותו הרגע.

בגדול, כל אדם נכנס לסיטואציה עם סקרנות לגבי משהו שהיה רוצה להתנסות בו, מחשבה מה הוא כן יאהב, או לא יאהב, מה הוא לא יודע אם יאהב אבל מוכן לנסות, ולמה הוא בטוח לא מוכן להתקרב.

שיחה מוקדמת על איזור הנוחות שלכם ומה הייתם רוצים לחוות היא נקודת ההתחלה במשחקים.
איך אתם יודעים מה כן ומה לא? עקבו אחרי ארבעת האלמנטים של הבדס״מ –
קשירה כן או לא? אם כן – האם יש משהו שלא תסכימו להיקשר בו או אליו?… כיסוי עיניים/איברים אחרים – כן או לא? חניקה כן או לא?…
מי השולט.ת, מי הנשלט.ת?… שליטה וכניעה – מה אתם מוכנים או לא מוכנים לעשות. השפלות? משחק תפקידים של רופא/חולה? שוטר/פורץ? איש כבלים גרמני? ומה לגבי להיקרא כלב.ה? להיות רהיט?… מה לגבי הפרשות גוף?

מה רמת הכאב שאתם מוכנים להיחשף אליה? האם אתם מוכנים לקבל או לתת מכות, הצלפות, אולי יותר מכך… או שאולי אתם רוצים להשאר בנתיים במים הרדודים של עוררות העור?… שריטות, צביטות, נשיכות?… מה לגבי קור וחום?… ואילו איזורים בגוף אתם מוכנים שיהיו חלק מהסשן?

אני לדוגמא מאוד אוהבת שקושרים אותי ומכסים לי את העיניים, אוהבת משחקים סנסואלים יותר בעור – נוצות, גלגלות שיניים, ציפורניים… אני אוהבת כאב חלש עד בינוני, בעיקר משחקי פטמות ונשיכות קטנות, לגבי שוטים וכו׳ משאירה את זה לרוב לכמה ספאנקים בודדים. אני אוהבת ומוכנה להיות בשני הצדדים – הנשלטת והשולטת, המענגת והמתענגת. מוכנה להתנסות בכל מיני דברים עם סף גירוי שיכול לכאוב כמו שעווה, נגיד, ושילוב של קרח עם שעווה.  מה שכן, דברים שהם חוק בל יעבור – לא מוכנה להתעסק בדם או צואה ולא מוכנה שיתנו לי סטירה או שירקו עלי.

לפני כל סשן עם פרטנר חדש, אנחנו יושבים ומדברים – מה אנחנו אוהבים, מה לא, מה היינו רוצים לנסות, מה מתאים ומה לא. מי השולט, מי הנשלט, האם מחליפים וכן הלאה.

אחד הדברים החשובים ביותר הוא לדבר על מילת הביטחון. מילת ביטחון היא מילה שברגע שהיא נאמרה – מפסיקים לשחק. זה אומר בעצם ״פוס״. בדרך כלל לא משתמשים במילים שהגיוני שיצאו ממך בזמן עונג וכאב – כמו ״די״ או ״עצור״ או ״מספיק״, מתוך המחשבה ההגיונית סך הכל, שעדיף מילה שהקונטקסט שלה יהיה שונה. הרבה אנשים משתמשים במילה ״אדום״ (כאשר ״כתום״ היא מילת ביניים, במיוחד כשמתעסקים בכאב. בעצם הכתום משרטט גבול סיבולת, ואומר – תמשיך אבל לא יותר חזק מזה) אדום אומר – נגמר. 

מילת הביטחון יכולה להיות כל מילה שתחליטו בינכם. מאבוקדו ועד טוקיו, השמים הם הגבול וכך גם המילה ההיא שבחרתם. היא גבול. ברגע שנאמרה – מפסיקים. 

(אישית, ממליצה להשתמש גם ב״כתום״ לציון סף כאב שאין לעלות ממנו עם כל מילת ביטחון שקבעתם לעצמכם.)

זה הדבר הכי חשוב בבדס״מ, בסופו של דבר, להיות קשובים לגבולות של האדם מולנו, ולגבולות שלנו, לכבד אותם ולא לעבור אותם. ושוב, לזכור שאנחנו משחקים במרחב בטוח, שפוי ובהסכמה הדדית.

בפעם הבאה – משחקי תפקידים ואביזרים שונים … 🙂 

3 מחשבות על “bdsm מה זה בכלל?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עגלת קניות